|
|
160 סמדר אלעד כמו שאת בטח רואה עכשיו, שום תנועה דרמטית לא התחוללה . אני מרגיש שאנחנו מבזבזים את הזמן . לא ? אולי, אמרתי בפיזור . אתה מתאמץ מאוד כדי שאני אהיה מיואשת כמוך . אבל אני לא . אני רוצה גם קצת הוליווד . את לא תקני את זה . אני מכיר אותך . הסתכלתי על מאור . גבר רזה וגבוה עם פנים של ילד מגודל . הוא באמת מכיר אותי . מולו שום מסכה לא מחזיקה מעמד . הוא מגלה מיד הכול כמו רדאר מתוחכם . נתתי לו קוביות עם ציורים . תזרוק, אמרתי, ותספר סיפור לפי הציורים . מאור זרק את הקוביות והתחיל לספר . את הציפור אני רוצה להרוג . על הסברס אני רוצה לשבת . ומה הציור הזה ? שאל על קובייה מסוימת . תראה, אמרתי והסתכלתי על איור לא ברור . לא יודעת, אמרתי, מה אתה חושב שמצויר כאן ? אני חושב שפעם ראשונה את רואה את זה . לא השתמשת בזה הרבה אהה ? פעם ראשונה ? זה היה נכון . הכנסתי לחדר משחק חדש ולא בחנתי את הציורים קודם . אתה צודק, אמרתי וחשתי איך אודם קל מתפשט על פניי . חבל שאמרתי לך . אני מפחד להיות צודק, אמר לי בשקט . אולי זה יחליש את הקשר בינינו . למה אתה מתכוון ? בכל עימות, אני צריך להיות החלש . אם אני חזק, אני לא...
To the book |
|
|