המיליטריזציה החדשה של השיח הביטחוני

66 יגיל לוי העיקרית של ישראל, הפעילה לא אחת לחץ ממתן על ישראל שבשיאו, בשלהי כהונתו של הנשיא ג'ורג' בוש האב ( 1990 - 1992 ) , הגבילה את הסיוע לישראל עד אשר הוקפא בינוי התנחלויות חדשות . אולם, האתגר המרכזי הוא התגברות הרגישות לחללים צבאיים . עד למלחמת לבנון הראשונה, החללים הצבאיים מילאו תפקיד שולי יחסית בתרבות הפוליטית הישראלית, כשמשפחות שכולות השלימו עם אסונן בעת שהמדינה העניקה להן כבוד ויוקרה והפכה את הנופלים לסמלי הנצחה לאומיים ( דורון ולבל, 1999 ) . ממלחמת לבנון הראשונה הפך השכול לפוליטי, כאשר משפחות שכולות, הורים ואף חיילי מילואים, מינפו את השכול כדי לאתגר את המדיניות הצבאית ולהציב בפניה מגבלות : מ"משפחת הבופור" של מלחמה זו, עבור ב"חיילים נגד שתיקה" שמחאתם סייעה להוצאת הכוחות מלבנון בשנת ,1985 דרך תנועת "ארבע אימהות" שתרמה ליציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000 ועד למחאת ההורים השכולים לאחר מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 . בנסיבות אלה, הגברת הלגיטימיציה לשימוש בכוח נדרשת במצבים שבהם ההנהגה אינה נותנת אמון בהסדרים מדיניים או אף בהסדרי הפסקת אש צבאיים, אך נרתעת מסיכון חיילים . התוצאה היא חיפוש אח...  To the book