'שפתיים מלוחות' ליוסף בר־יוסף

310 'שפתיים מלוחות' ליוסף בר-יוסף בסיפורים מאוחרים יותר — עומדת במרכזם של כל הסיפורים וכל ניסיונותיו של המחבר להבין ולהעלות טיפוסים בעלי מנטליות וכרקטריסטיקה שונות עולים בתוהו : הם נותרים בגדר צלליות עשויות ברישול המשמשות לו למחבר עילה לתליית תחושותיו הדומיננטיות של גיבורו ( חוץ אולי, מגיבורת הסיפור "שפתיים מלוחות" ) . במגעו עם דמויות אלה אין בר-יוסף מגיע לידי דיאלוג אמיתי של אני-אתה והוא חוזר, אפוא, תמיד אל האני-האני של הצעיר המתבגר . זוהי מעלתו וזהו חסרונו של הספר 'שפתיים מלוחות' — אין מחברו מסוגל לתאר שום דבר שלא חי-חש אותו תחילה . עובדה זאת מסבירה גם את זהותם המפליאה של דחפי, תגובות ותחושות גיבורים, אשר אם לדון על פי המציאות — וסיפוריו של בר-יוסף מתירים שימוש בקריטריון זה — חייבים היו להיות בעלי היקף תחושות, תודעה וסגנון דיבור שונים לחלוטין . אם, לאחר איתור זה, נוסיף ונתהה על קנקן גיבורנו, ניתקל מיד בעובדת היותו תלוש מכל מסגרת חברתית, מכל בית בעולם . סימפטומטית לכך היא גם העובדה שהמחבר אינו נוקב בשם משפחתו של אף אחד מגיבוריו : מצויים כאן יהודה-ים, חימק'ה-ים, מושיקו-ים, רפי-ים, קליק...  To the book