"הנפש החצויה" או סיפורו של תבליט

193 "הנפש החצויה" או סיפורו של תבליט שבמעטפה מופיע הכיתוב הבא, כנראה אף הוא בכתב ידו של אברהם מלניקוב : "הנפש החצויה ( דוּנשמות ) , טבלה לזכר חללי הגדודים העבריים / רכוש מועדון 'מנורה' ירושלים" . אברהם מלניקוב, "הנפש החצויה", תבליט עץ גם אחד משמותיה השונים אינו מגיה אור רב על מטענה הסמלי של היצירה . בתבליט, שתי דמויות גבריות כמעט זהות — גופות שריריים חשופים עד ירכיהם ומגולי זַכרוּת של גיבורים כמו מיתולוגיים . השניים ניצבים זה לעומת זה משני עברי התבליט . בידו של הגבר שמימין ( מנקודת מבט הצופה ) חרב פיפיות אדירה אשר בניצבה הוא תופס בידו הימנית באחיזה רבת אונים . להבה הכפול של החרב מופנה כלפי מטה וקצֶהָּנעוץ כנראה בקרקע . תופס החרב — ראשו מורכן מעט על חזהו, עיניו פקוחות והוא מביט נכחו כמו אל היד משורגת השרירים האוחזת בחרב, ולפניו מבע נחרץ והחלטי . הגבר שממולו, בחלקו השמאלי של התבליט, מכסה בשמאלו השרירית אף היא על עיניו כמסרב לראות . ראשו שלו זקוף ונוטה מעט לאחור . ברקע, מעל מה שנראה כדיונות חול ואפשר מאוד שהוא נועד לייצג תלי קבורה, במרווח שבין הזרועות החסונות — זו פשוטה מלוא אורכה, ואילו ...  To the book