|
|
157 אומרים יש בעולם נעורים אל נתפלא אפוא אם התייחסויות כה רבות לתור הנעורים הודרכו, הושפעו, עוצבו בהשראת כתביהם וראייתם של אחרים . רק חלק מסיפורינו על חיינו שלנו, חריגים ויוצא דופן ככל שהיו, נובעים באמת מניסיוננו . בהיבט זה, ילדות ונעורים כמוהם כאמנות . אין אנחנו מסוגלים להתבונן בהם בעינינו שלנו בלבד . ואם כל זה רציני וחמור סבר מדי, הבה נעלה בזיכרוננו את הגדרתו של אותו שיננא אמריקאי מן המאה התשע-עשרה, אמברוז בירס, הגורס : "ילדות : תופת חיי האדם החוצצת בין טמטומה של הינקות לבין השתטות הנעורים — במרחק שני שלבים מחטא הגברות, ושלושה — מן החרטה של הזקנה" . מסה זו היא בגדר הרהורים על כתבים ביוגרפיים אחדים, פרי עטם של יוצרים שעשו להם שם . ילדות, נעורים, עלומים . אני הולך כאן בעקבות שם ספרו האוטוביוגרפי של טולסטוי . מדרך הטבע שאדם כותב על ילדותו ונעוריו לעת זקנה, או לכל המוקדם בגיל העמידה, כלומר, שנים לאחר שחלפו שנות ילדותו, נעוריו ועלומיו . בכל ספרות העולם המוכרת לי אינני יודע חיבור אוטוביוגרפי אחד שנכתב בידי סופר על ילדותו בטרם הפכה זו לזיכרון רחוק, שריד ופליט של הברירה הטבעית, ההדחקה, השכחה...
To the book |
|
|