מסע בכחול חלק א

125 מסע בכחול כבר קאנט לימדנו כי אין בו שימוש ואין בו תועלת לאיש, וכל הנאה שהוא מהנה היא הנאתו האסתטית המיוחדת לו, הנאה במעגל סגור . כדי שניטיב להבין לרעו של גוטייה, כדאי אולי לצטט גם את הבית הפותח את הסונטה : Pendant les guerres de l’empire, Goethe, au bruit du canon brutal, Fit le Divan occidental , Fraîche oasis où l’art respire . ושוב, בתרגום חופשי : בימי מלחמות האימפריה ( הנפוליאונית ) / גתה, לקול תותח אַלים / יצר את הדיוואן ( קובץ השירים ) המערבי ( בעצם : המזרחי-המערבי ) , / נווה מדבר רענן שבו נושמת האמנות לרווחה . אמנות כנווה מדבר בלב שממת המלחמות הברוטליות, פרי האיוולת האנושית שמסביב . או : כשהתותחים יורים, המוזות מוסיפות לשאת שיר, ואפילו ביתר שאת . שם האסכולה המזמרת לרעם מפצי התותחים מוּכּר לכול, הלוא הוא L’art pour l’art , אמנות לשם לאמנות . גוטייה עצמו אומנם לא טבע את המטבע השֵמי ( זכות ראשונים שמורה לצרפתי ויקטור קוּזן ולאדגר אלן פו ) , אבל הוא ותלמידו הגדול ממנו שארל בודלר, הם שהיקנו לו את מוניטיו . מנווה המדבר 1 היה רק צעד אחד ל"מגדל השן" של המתבודדים האסתטייםהאמנותי של ג...  To the book