פרק י"ג: האם אשה רשאית לתקוע בשופר בראש השנה בציבור?

סדר נשי| 108 והגמרא שם בדף ל"ד ע"א הביאה שרבי אבהו הסתפק בתרועה מהי, האם היא "גנוחי גנח" או "ילולי יליל", או שמא "גנח ויליל" . ולפיכך תיקן שיתקעו בכל שלשת האופנים, כלומר בסך הכל שלשים קולות : ג' פעמים הרי – עוד ט', וג' פעמים תשר"תהרי – הרי ט', ג' פעמים תש"ת – תר"ת עוד י"ב . ובסך הכל שלשים קולות . וכך מתשעה הקולות המקוריות של המשנה, "סדר תקיעות שלש של שלש", נעשו שלשים . ושלשים אלה הוכפלו בכך, שנוספו עוד שלשים קולות בכדי לערבב את ט"ז ע"ב : – השטן, כמובא בראש השנה ט"ז ע"א תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעיןא"ר יצחק וכו' : למה ומריעין כשהן עומדין [ דהיינו לפני מוסף שאז מותר לשבת ובמוסף עצמו, בעמידה או בחזרת הש"ץ, כאשר עומדים ] ? כדי לערבב השטן . ורבו השיטות בפירוש "כדי לערבב השטן", ואין מקומן כאן . תורה ולפנימנהג הראשונים הפשוט היה שבסדר התקיעות, אחר קריאת ה מוסף מברך התוקע ברכה קצרה ( "לשמוע קול שופר" או "על מצות שופר" ) , ותוקע שלשים קולות, ג' פעמים תשר"ת, ג"פ תש"ת וג"פ תר"ת . ובחזרת הש"ץ של מוסף עוד עשרה קולות : מברך מלכויות ותוקע פעם אחת תשר"ת, זכרונות ותוקע פ"א תש"ת, שופרות ותוקע פ"א ...  To the book