|
|
אישיותו הכפולה של הצדיק — משה ואהרן | 165 דמות ארצית בעיקרה, מנהיג אנושי בנוסח הנרטיב המקראי . לעומת זאת יוסף שומר על מעמדו בעולם הספירות ומתפקד בממד האלוהי כצדיק עליון / יסוד . דוגמה אחרת לעליונותו של יוסף על משה נמצאת בקטע הקצר שלהלן, המעיד על תלותו של משה ביוסף : מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים, כי עקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדשת וטהרת המחשבות, כי שם שרשם [ ככתוב ] ( זוהר ח"ב רנד, ע"ב ) : כלא במחשבה אתבררו . ואי אפשר לבוא למוחין זכים אלא על ידי התקשרות לצדיקים, כמובא בזוהר : "ויקח משה את עצמות יוסף ( שמ' יג, יט ) ", "משה הוא בחינת מוחין, ויוסף הוא בחינת צדיק", 210 הינו שאין שלמות למחין אלא על ידי התקשרות לצדיקים . ר' נחמן מזהה אפוא את משה עם המוחין / אינטלקט של כל אדם מישראל, הזקוקים לחיבור עם הצדיק / יוסף כדי להיטהר ולבוא לידי לשלמות . תלותו של משה ביוסף משקפת את תלותו של השכל האנושי במקורו האלוהי . הדימוי של השורש קשור במטפורה הזוהרית של העץ, המסמל הן את 211 בספר גיבורו של ספר הזוהר — הלוא הוא רשב"י — הן את ספירת יסוד . 212 הנמצא "בתרין הזוהר רשב"י מתואר כ"אילנא רבא ותק...
To the book |
|
|