דרך הזמן והלאה: על חקר תרגומיו של צלאן

לעשות שיר משיר | 62 | אינטגרלי מיצירתו . ולפי כל הסימנים, גם הוא עצמו לא העמיד מחיצה בין שיריו לתרגומיו . כבר בשנות העשרים לחייו שלח לידידה "שני שירים : אחד שלי ואחד של אפולינר ( בתרגומי ) ", 1 כלומר בעיני צלאן היו שני הטקסטים הללו שווי ערך . מצד אחר, מבקריו הרבו להתאונן, בעיקר בימי חייו, שתרגומיו דומים מדי לשיריו, שהוא עושה "צלאניזציה" לשירים שהוא מתרגם . 2 ואולם דומה שמתבקשת כאן דווקא גישתו המאוזנת של החוקר לאונרד אולשנר, שספרו על תרגומי צלאן הוא מן הסתם המחקר היסודי ביותר בתחום זה : "את שירי צלאן יש לקרוא לאור תרגומיו, את תרגומיו לאור שיריו" . 3 וכן : "מחויבותו של התרגום למקור דומה למחויבות של שיריו שלו למציאות הנחווית [ . . . ] תרגומי צלאן מתייחסים למקור כדרך ששיריו מתייחסים למציאות" . 4 במילים אחרות, את תרגומיו יש לקרוא לא כניסיונות לשכפל את המקור, אלא כשירים על יסוד המקור ; אין הם העתק של המקור אלא התחוות בו . ומבחינה זו אין הבדל בין שיריו ותרגומיו . לא ייפלא אפוא שחקר תרגומיו של צלאן — שהוא מועט הרבה מחקר שיריו, אבל גם המעט הזה, לאור היקף המחקר על שיריו, אינו מבוטל כלל — חושף מג...  To the book