א. הכנעת תנין

254 פרק חמישי כְּלִי רִיק, בְּלָעַנִי כַּתַּנִּין, מִלָּא כְרֵשׂוֹ . . . וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ 148 מִפִּיו" . לחלופין, ייתכן כי כוונתו של איוב ז,יב היתה להמשיל את פיקוחו ההדוק של האל על ים ותנין לפיקוחו על איוב . זהו פירושה של המלה משמר בנחמ' ד,ג : "וַנַּעֲמִיד מִשְׁמָר עֲלֵיהֶם יוֹמָם וָלַיְלָה מִפְּנֵיהֶם" . דברי איוב בהמשך : "כַּמָּה לֹא תִשְׁעֶה 149 באֶנֻמַהמִמֶּנִּי, לֹא תַרְפֵּנִי עַד בִּלְעִי רֻקִּי ? " ( פס' יט ) , מתייחסים אולי למשל זה . אֶלִש נבחרה מלה משורש maṣṣaru ( n - ṣ - r ) לתיאור קביעת הגבול למים העליונים 150 אולם הואילבימי הבריאה, ולכן סברו אחדים כי היא מקור המשל באיוב ז,יב . ובישראל רווחה המסורת כי גם המים התחתונים הושמו מאחורי דלתיים ובריח, מסורת שאינה מצויה ביצירה הבבלית, אין סיבה לחפש במיסופוטמיה את מקורו 151 של משל זה . שני הפירושים שניתנו לאיוב ז,יב, על אף ההבדלים ביניהם, מניחים כי תנין הוסיף להתקיים בים לאחר הבריאה, וכי היה נתון למרותו של אלוהי ישראל . מוטיב זה משתקף גם בכתבי האסכולה הכוהנית במקרא . כך למשל מתואר תנין 152 כאחד מ...  To the book