|
|
164 פרק רביעי 120 ואנחנו, שאיננו נחים, לא תאהבינו ! . . . 122 שברי את העול האכזר, ואנחנו נישן-נא היכוני לקרב, השיבי להם כגמולם ! [ . . . ] לרִיק הפכי ( אותם ) ! " 125 [ ש ] מעה תִאַמַת, וטוב עליה הדבר : "אתם, כל אשר הצעתם, הבה נעשה היום ! " כפי שראו החוקרים זה מכבר, המקור למוטיב זה במקומנו הוא הפרעת שנתו של אֶנְלִל ( Enlil / Illil ) ראש האלים על ידי רעשם של בני האדם, כמסופר ביצירה 41 כמה פעמים התלונן אֶנְלִל על רעש האדם באסיפת האלים : "כבדהאַתְרַחַ'סִס ; 42 ובכל פעם הציע לכלות את האדםצעקת האדם, בגלל רעשם שנתי נמנעה ממני", באופן אחר, עד שהביא את המבול . באֶנֻמַה אֶלִש הוביל רעשם של האלים תחילה למלחמה בין אֶאַה לאַפְּסוּ ( ותוצאתו האירונית — הרדמת אַפְּסוּ לעד בלחשו של 43 בעקבות התנהגותואֶאַה ) , ובפעם השניה — למלחמה הסוערת בין מַרְדֻךּ לתִאַמַת . של מַרְדֻךּ כמעין אל סער באֶנֻמַה אֶלִש, השתנה מעט הדגם הבסיסי, והרעש הטורד את האלים משנתם היה לרוחות . על פי התשתית המיסופוטמית המקובלת עד אֶנֻמַה אֶלִש, אמור היה מַרְדֻךּ, המפר את השינה ברוחותיו, להצטייר כגיבור שלילי . בהקבלה אמורה היתה תִאַמ...
To the book |
|
|