|
|
עקבות סיפור מלחמת אל הסער בים בספרות אוגרית 147 העוגן הנרטיבי לתיאורה הנרחב של ענת הוא הזמנתה למשתה היחיד של בעל הפותח את סיפור הרשות . לאחר שהציג אותה המחבר באריכות, הוא מתאר כיצד נבהלה לראות את שליחי בעל ומנתה את אויבי בעל המנוצחים . בניגוד למות, היא מייחסת את הריגתם לה, ולא לבעל, כדלקמן ( 4 KTU 1 . 3 III, 37 – IV, ) : "מי האויב שהופיע לבעל ? צר לרוכב ערבות ? הלוא מחצתי את אהוב- אל, ים . הלא כיליתי את נהר-אל הגדול . ג,04 הלא חסמתי את תנין, אסרתיו . 169 מחצתי את נחש עקלתון, שליט ששבעה ראשים לו . מחצתי את אהוב-אל אַרש . הצמתי את עגל-אל, עתך . 45 מחצתי את כלבת-אל, אֵש . כיליתי את בת-אל, שבב . מחצתי ( בעבור ) כסף, הורשתי ( בעבור ) זהב, את טורד בעל ד,1 ממרומי צפון, את מפריח ( ו ) כצי [ פור ] ( מ ) אדנותו, את מגרשו מכס מלכותו, ממנוח, ממושב שלטונו . 170 איזה אויב הופיע לבעל ? צר לרוכב ערבות ? " וביבליוגרפיה קודמת שם ) . ייתכן אמנם כי המחבר מצא דרך כלשהי לשלב את שתי המסורות באחד מהטורים שלא שרדו ( כך סמית ופיטארד ,2009 עמ' 247 ) , כפי שעשה בנוגע לשתי המלחמות של מות עם ענת ועם בעל, אך גם אם א...
To the book |
|
|