עקבות סיפור מלחמת אל הסער בים בספרות החורית-חתית 77 [ אחרי ( יציאת ) אִשְתַנוּ ] של השמים, לקח תַרְחֻנַה [ את הח ] כמה לנפשו . תַרְחֻנַה ותַשְמִשוּהחזיקו בידם איש את רעהו . [ הם מ ] ( מקדש ה ) כֻּנְתַרַה, 101 [ כאשר ] מהדביר, יצאו . [ . . . ] באו, ואילו אַנְזִלִי, מהשמים, באה עם גבורה . ראתה [ אַנְזִלִי את שני האחים ] , אומרת אַנְזִלִי לעצמה : "לאן הם רצים, שני 102 התייצבה, אַנְזִלִי האחים ? אלך ואראה [ אותם ] " . היא, אַנְזִלִי המהירה, התייצבה לפני שני [ אחי ] ה . סיפר אל הסער לאחותו על דבריו של אל השמש, ויחדיו טיפסו להר חַזִי, הוא הר צפון, כדי לצפות באֻלִכֻּמִי ( 58 – 55 2, . 1 . 345 CTH ) : בידם החזיקו איש את רעהו, ( ו ) עלו הם להר חַזִי . מלך כֻּמִי את פניו שם, את 103 ( = אֻלִכֻּמִי ) , ראה את סלע הבזלת האיום . פניו שם אל סלע הבזלת האיום בכעס [ . . . מראהו ] השתנה . תַרְחֻנַה ישב על הקרקע, דמעותיו זורמות [ הלא ] ה כמו תעלות . תַרְחֻנַה, ( ב ) עיני ( ם ) [ דו ] מעות, אומר את הדבר : "מי [ שו ] ב ( יוכל לשאת ו ) לראות 104 מי, שוב, יי [ ל ] חם ? מי שוב ( יוכל אותה, את האלימות ההיא ( הק...
To the book