|
|
30 פרק ראשון אם ישנה את, א [ עירך . 49 ו ] השמים . אנא צאי ? ל ] ים כשליט ה [ ארץ וההריםהתשיעייה נשאה מנחה אליהם כ [ עת . . . " 50 הכנ ] ענים . עשת [ רת . . . ] . . . [ . . . ] בת פְּתַח . "הנה [ . . . ] . . . [ . . . ] לכי . . . מארץ בעצמך עם המנחה ל [ ים . . . ] " ( 4 . ב ) עשתרת מבצעת את שליחותה ( שורות 5,y – 2 x,13 ) על אף בכייה ביצעה עשתרת את שהוטל עליה, והלכה לים . מפגישתה עם ים נותרו שורות מעטות ( עשרים שורות לפחות חסרות מתיאור זה ) , שבהן תואר כיצד שרה וצחקה לפני ים בהביאה לו את מנחת האלים . הנופך המיני של פעולות אלו נרמז בשאלתו הסרקסטית של ים בנוגע לעירומה של האלה . ייתכן שבהמשך גם ביקש 51 ולבסוף היא שבה לאסיפת האלים ודיווחה ים את ידה של עשתרת מפְּתַח אביה, על מעשיה . לאחר כמה שורות חסרות, שוב מתוארת מנחה לים : הפעם נתנה נוּת 52 אלת השמים את המחרוזת לצווארה, וגֶבּאל האדמה התבקש לתת את חותמו . החזרה על מעשה המנחה מלמדת כי שליחותה של עשתרת לא צלחה, והאלים הוסיפו לשלם מס לים . ? . . . ] אז עשתרת בכת [ ה . . . ] . שליטוֹ— לו חיים ! עושר ! בריאות ! — שקָ [ ט "שא פניך [ . . . ש ] א ...
To the book |
|
|