גמלים מרקדים וסייחים מתים: פתגמים ויחסים משפחתיים בסיפורי חז"ל

68 | דינה שטיין במאמר זה אתמקד בפתגמים בספרות חז"ל הנוגעים ביחסים משפחתיים : בחלקו הראשון ייבחנו סיפורים שיש בעלילה שלהם רכיב משפחתי משמעותי, ושעלילתם כרוכה גם בהיגוד של פתגמים בפי הדמויות . חלקו השני של המאמר ייוחד לבחינה של כוחם הרטורי של פתגמים שמערך הדימויים שלהם שייך לשדה הסמנטי המשפחתי . ההנחה המשותפת למאמר כולו היא שהפתגמים הם צורות שיח מובחנות . ככאלה, הם שואבים את סמכותם ממקור מובחן ( ניסיון קולקטיבי, 'אמת' ידועה ) , הם מובחנים מצורות שיח אחרות ( מדרש / ציטוט פסוקים, הלכה ) , הם עשויים לגלם חוויית מציאות מובחנת, והם פועלים בהקשרים תרבותיים ומוסדיים שונים ככלים רטוריים בעלי כשירות מובחנת . 4 יתר על כן, ההיבט הדיסקורסיבי של הפתגמים נוגע כאן באופן שבו מושג המשפחה מתפקד כפרקטיקה חברתית — בסוגיות של הקצאת כוח ושליטה במוסד המשפחתי עצמו ובאופן תפקודם של דימויים משפחתיים בהקשר תאולוגי-מוסדי פטריארכלי . מתחים משפחתיים : פתגמים כמפתח עלילתי 5 בין שיש לכך בסיס חוץ-טקסטואלי ובין שאין לכך בסיס כזה, הקידומת 'דאמרי אינשי', המופיעה בתלמוד הבבלי כמאה פעמים, מורה בבירור על הבחנה דיסקורסיבית של ...  To the book