משה שמיר והסובייקט הביטחוני (אורי, אהרן ואליק)

המלחמות של תשמח 912׀ 102 שמיר עושה כמעשה אלתרמן — הוא מעצב את העתיד׀ לזיכרון . כאילו היה זיכרון ובתוך כך מניח את היסוד לתרבות הזיכרון . לפיכך 'הוא הלך בשדות' הוא לב הקנון הישראלי, כלומר סוג טקסט שהספרות צריכה להתמודד אתו, לפחות במשתמע, כדי להיות במרכז הנוסח הביטחוני . מותו של אורי מתאר ומסמל את המעבר מדור האבות של היישוב לדור תש"ח, דור הנופלים . בספרות המחקרית מוצג המאבק הזה כמאבק אדיפלי בין בן ובין אב דומיננטי, אך לאמִתו של 103 שמיר מתאר ברומן את שתי דבר האדיפלי כפוף לביטחוני . הצורות של האחיזה בכוח, של מפלגת הבריגדה ושל מפלגת הפלמ"ח, בין השירות בצבא הבריטי ובין ההצטרפות למיליציה ( למחתרת ולסודיות ) כדרמה משפחתית המתרחשת בתוך הקיבוץ . הדרמה המשפחתית הקיבוצית, בדומה לדרמה האדיפלית, כפופה להיותה מטונימיה של היישוב בארץ ישראל ולאפשרויות הכוח העומדות לפניו . וילי, חייל עברי במלחמת העולם השנייה, הוא איש הבריגדה ושליח היישוב ליהדות ; אורי הוא איש הפלמ"ח, בן המקום הנלחם על מקומו ומי שמקבל עליו את האחריות לשארית הפלֵטה . לאויב, אם הערבי ואם הבריטי, אין חשיבות רבה ברומן . הספר אינו עוסק באויב ...  To the book