חיי ביאליק בזמן המהפכות ברוסיה ויחסו לרעיון המהפכה

חיי ביאליק בזמן המהפכות ברוסיה ויחסו לרעיון המהפכה | 287 חשיבותה של היצירה הרוחנית והלשונית בתהליכי תחייה לאומית, ולא לאמונה במעשי מרד והתקוממות או במלחמת מעמדות . כרומנטיקן – וביאליק היה רומנטיקן במידה חלקית – האמין באופי ה״אורגני״ וה״צודק״ של תהליכים היסטוריים, ולא בתהליכים דטרמיניסטיים על-מוסריים ובמהפכנות אפוקפליפטית . ביאליק היה מודע מראשית דרכו למתח שבין עולם הדמיון האישי של המשורר ובין חובתו למעורבות במציאות ( ״בערוב היום״, 1895 ) , ואולם עד 1905 התייחס לעולם הדמיון כאל עולם של חלומות ילדות, שלאדם הבוגר אין בו מקום ( ״גמדי לילה״, 1895 ; ״זוהר״, 1901 ) , ואילו החל באמצע העשור הראשון של המאה העשרים מביעה יצירתו את רצונו ואת זכותו של האמן להסתגר בעולמו היפה ולאטום את עצמו לאירועי הזמן ולבעיות דורו, כולל אירועי המהפכה . לתפיסת היצירה האמנותית כמנותקת ממעורבות חברתית ולאומית הגיע ביאליק עם התקרבותו אל האסתטיקה של הסימבוליזם . לסימבוליסטים הרוסים בני ״הדור הראשון״ – דימיטרי מרז׳קובסקי, זינאידה גיפיוס, פיודור סולוגוב, קונסטנטין בלמונט, אינוקנטי אניינסקי – הייתה עמדה פוליטית ליברלית אנט...  To the book