פסיכופתולוגיה עברית קדם־פרוידיאנית בתקופת מעבר המאות

| ההקשר הרוסי של הספרות העברית הופעתה של תורת הפסיכואנליזה הפרוידיאנית והתקבלותה ברבים, נעשות הפרעות נפשיות לנושא נפוץ בספרות העברית, וגם בעיתונות ובהגות המדעית . מתי מגד כותב במאמרו ״אימת המשכיל שנתלש״ שנחמן ב״לאן ? ״ של פייארברג 3 דן מירון רואה ב״סיפור פשוט״ ( 99 ) הוא המשוגע הראשון בספרות העברית החדשה . של עגנון ( 935 ) ״דוגמה נדירה למדי בספרות העברית של תיאור ההוויה הפסיכוטית והדרך המוליכה אליה״ . לדבריו, בספרות העברית החדשה כולה קשה למצוא עיסוק מפורט ואמין בפסיכוזה שאינו מנוצל כסמל או אלגוריה, מלבד ״שכול וכשלון״ של ברנר, 4 ואולי גם ״קלונימוס ונעמי״ של ברדיצ׳בסקי . מבט אחורנית אל הסיפורת העברית החל בסוף שנות השבעים של המאה התשע עשרה יגלה שפע מפתיע של יצירות המתארות דמויות ומצבים שבמינוח מאוחר יותר אפשר לקרוא להם פסיכוטיים או נוירו-פסיכוטיים ; בחלק מהן מתוארת בפירוט ניכר הדרך המובילה לאי-שפיות, לא בצורה אלגורית או סימבולית דווקא ( מה שלא בהכרח מבטיח הצלחה אמנותית ) . 5 עם הסופרים שכתבו על הנושא נמנים שמות של סופרים ידועים, כמו פרץ סמולנסקין, יצחק ליבוש פרץ ( שכתב קרוב לעשרים מנדלי מ...  To the book