|
|
152 אמיר בן-פורת בחסדה של התאחדות הכדורגל המקומית . לכדורגל הנשים כמעט אין קול . במרבית המקומות בעולם, למעט כמה מקומות שבהם הוא רכש לו מוניטין כלשהו ( גרמניה, נורבגיה, יפן, ארצות הברית וסין ) , גם לשחקניות אין קול, אך יש להן מה לומר . חוויית הכדורגל שלהן אינה אילמת וגם אינה פסיבית . היות שאין להן קול, כלומר התקשורת מדלגת עליהן, רק מעטים שומעים אותן . ואולם חוקרים בעלי עניין החלו להקשיב לשחקניות הכדורגל ולרשום את דבריהן, תחושותיהן וטענותיהן . בהקשר הזה נמצא מכנה משותף : שחקניות כדורגל קוראות היטב את המציאות שבה הן פועלות כנשים וכשחקניות . מעט מדבריהן כבר הובאו לעיל . כעת תורן של שחקניות הכדורגל בישראל להשמיע את דברן, באמצעות מחקר שעוסק בחייהן כשחקניות ובכל הכרוך בכך מכמה היבטים, בעיקר ההיבט המגדרי . מסיבות מובנות לא נערך עד כה מחקר מקיף על כדורגל הנשים בישראל . ניתן לאתר כמה עבודות של סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות, וכמו כן כמה כתבות, ברובן אוהדות ( ומנחמות ) , שהתפרסמו בעיתונות הכתובה . מצב המחקר על כדורגל הנשים רע עוד יותר מהכדורגל עצמו ; צריך להתחיל בשדה שטרם נחרש . בעונת 8 / 2007 ר...
To the book |
|
|