"סרט אפור-אהבה" ו"גורל שחור-לבן": שני שירי קולנוע, מוקדם ומאוחר, ומה הם מגלים בפואטיקה של פגיס

תמר יעקבי 200 לא דרך פיגורות המרבות להופיע או מצטרפות למקבץ ( או "אשכול" סמנטי ) לאורך ספרי השירה שלו, אלא באמצעות ניתוח של סיטואציה בעלת ממד מטפורי המופיעה בשני שירים בלבד, האחד מוקדם יחסית, השני מאוחר . כוונתי ל"עד מחדש" ול"ראינוע" . 3 בשני השירים מופיע קטע דומה להפליא : הגיבור הפגיסי רואה סרט, ויוצר בתודעתו הקולטת מעין מונטאז' בין העלילה המוצגת לנגד עיניו ובין נושאים המעסיקים אותו . אלא שהגיבור בשיר המוקדם נכנס לאולם קולנוע במהלך שיטוטיו בעיר, ואילו בשיר המאוחר כל ההתרחשות היא פרי דמיונו של מי שאינו יכול להירדם ו"התקרה מול עיניו היא מסך ראינוע" . העובדה שהקרנתו של סרט מופיעה רק בשני שירים מזמינה השוואה ממוקדת ביניהם, ואילו מרחק הזמן בין פרסומם ( 1963 לעומת 1979 ) מעורר את שאלת היחסים בין המוקדם ובין המאוחר בשירת פגיס . במילים אחרות, האם וכיצד השימוש במסגרת מציאות זהה, על מרכיביה, בשתי נקודות זמן רחוקות, יש בו להצביע על שמירת החוקיות הפואטית בחתכיה השונים על פני רצף השנים ? או אולי הוא מצביע — מתוך ניצול הדמיון כרקע משותף — דווקא על התפתחות ושינוי ? זאת ועוד, למרות נדירותה, הבחירה בס...  To the book