פרק תשיעי: התגלות האל

התגלות האל | 263 את הגילוי בכל מוראו ותפארתו כאילו זה עכשו שבנו איש לאהלו מפגישתנו 7 לדעת הרב סולובייצ'יק החוויה המתמדת של סיני את האלוהים בסיני [ . . . ] " . מתעוררת בכל הוצאת ספר תורה ובכל הוראת רב לתלמידו . לעמדה זו שורשים במסורת של פרשנות המקרא הקדומה . הפסוק "קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף" ( דברים ה, יח ) , המוסב על עשרת הדברות, מתפרש בתרגום אונקלוס "ולא פסק", כלומר התגלות המתחדשת בכל דור ודור . הרב סולובייצ'יק, המכיר את רוח הזמן, מתפלמס עם הגישה שלפיה הדת היא אפיק של יצירה תרבותית : "אין האדם יכול לבוא אל האלוהים בעצמו ועל ידי יוזמת רוחו ; המציאות היא מבוי סתום, 8 חוויית הרוח שייכת לתרבות האנושית, חסר מעבר לתחום המוחלט והנצחי" . הנמצאת בתהליך מתמיד של חיפוש, התקדמות ושינוי . לעומת זה "האדם החי את חזון גילוי השכינה עומד מעבר לסמכותה של הנפש התרבותית היוצרת בת 9 ובסיכומו של דבר, "עיקר העיקרים הוא האמונה בגילויו לאדם שינוי וחילוף" . 10 באותו כיוון מביע פרנץ רוזנצווייג והכנת האדם לקיים את רצונו ללא תנאי" . התנגדות להגדרת הדת "מיתוס מעשה ידי אדם" : "והיא היא שקמה עכשיו בקרבנו . במקום להעמי...  To the book