פרק שישי: אמונה ומוסר בהגות היהודית

206 | במעגלי אמונה זכות קיום לעצמו . הקורלציה בין תבונת האדם ובין תבונת האל היא מושג יסוד בהבנת היחס בין הדת ובין המוסר בתורת כהן . לפי שיטתו המוסר מוליך לאמונה דתית אשר אינה מיוסדת על תפיסת האל כפוסטולט מוסרי . כהן מפרש את ההתגלות בסיני כהצטרפות בין תבונת האדם ובין תבונת האל . בהתגלות מוענק לאדם הטבעי ממד התבוניות — יסוד המוסר ויסוד הדת כאחד . התבונה המעשית היא העומדת ביסוד חקיקת חוקי המוסר . חוקים אלה, המתחייבים מן התבונה האלוהית, מוטלים על האדם כחובות המוכרות על ידי תבונתו האנושית . וכך בעצם מציאותו וקיומו של המוסר מתממשת ההצטרפות 2 בין האדם ובין האל, וזו המשמעות של האמונה הדתית . פירוש זה של ההתגלות חורג מן המשמעות המסורתית של הטקסט המקראי . לפי הבנתו של כהן ההתגלות בסיני אינה אירוע היסטורי חד-פעמי המתרחש בחלל ובזמן בקולות ובברקים . זו התגלות רוח האל באדם המתבטאת בשמיעה פנימית ורוחנית . זו התגלות מתמדת המעמידה את היסודות המוסריים של התרבות האנושית . ובניסוח יהודי, מדובר בקורלציה בין קדוש ישראל ובין הצו "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" ( ויקרא יט, ב ) , המוטל כחובה על האדם . לדעת כהן בעצם תפיסת...  To the book