|
|
60 שער ראשון : הוראות וזיר לבנו החליט הווזיר להעלות את ההוראה על הכתב, וציווה על ילדיו לחיות לפיה . אחד מילדים אלו, כאגמני, מונה על ידי המלך סנפרו, שעלה בעת ההיא לכס המלוכה, לווזיר תחת אביו . החלק שנותר מן ההוראה עיקרו עצות בדבר התנהגות הולמת בחברה, ובולטת בו הנימה התועלתנית האופיינית ליצירות החכמה המצריות . ההוראה פותחת ( 1 , 1 – 3 ) בעימות בין שני טיפוסים ושכרם : האדם החיובי — הצנוע, הישר, השתקן והשלו — זוכה להצלחה ולשגשוג ; לעומתו האדם השלילי — 5 הפטפטן, הפורע דרך ואינו מציית — סופו כיליון : "חדים הסכינים ( כלפיו ) " . מכלול העצות הבא עניינו נימוסי שולחן ( 1 , 3 – 11 ) , נושא הרוֹוֵח בחכמה הקדומה . תחילה באות אזהרות כלליות, המגנות את הגרגרנות ומשבחות את ההסתפקות במועט ואת ההבלגה בענייני אכילה : "מעט מקצת תחת רב" ( 1 , 3 – 6 ) . בהמשך מובאים כללי התנהגות במקרים מסוימים — סעודה עם רעבתן, שתייה לצד שיכור ( 1 , 7 – 10 ) . הקטע מסתיים בשורה סתומה ( 11 ) — כנראה משפט מסכם, שעיקרו המלצה להתנהגות מאופקת, שלווה, 'דֶפַא-אֿב' בלשון החכם המצרי . הנוהג בדרך זו "הכול הם עבדיו" . העמוד השני ( 2 , ...
To the book |
|
|