ה. מסקנות ההשוואה

50 מבוא 129 ובימי שושלת כ"ו, בתקופה הסאיטית, בקשר הדוק עם פרעוני שושלת כ"ה, בעקבות עליית אשור, שאיימה על ההגמוניה המצרית, החלה מצרים להיפתח למגעים עם הארצות השכנות . תימוכין לסברה זו ניתן למצוא בתמונה של פעילות חכמתית נמרצת בתקופה זו, שעולה הן מן המקרא והן מן העדויות המצריות . ממשלי כה, א ניתן ללמוד על חידוש ושגשוג של פעילות חכמתית בחצר חזקיה, והעתקים של הוראות חכמה 130 מצריות שהשתמרו מימי השושלות כ"ה—כ"ו מורים על מצב דומה במצרים . ייתכן שהשפעת החכמה המצרית המשיכה לחלחל גם בתקופה מאוחרת יותר . החל מאמצע מאה ז' ועד לאחר חורבן הבית ב- 587 לפסה"נ ידוע על קיום 131 מושבות יהודיות במצרים, שהמפורסמת שביניהן היא המושבה היהודית ביב . יהודי מצרים שמרו על קשר עם אחיהם בירושלים, ועל רקע זה ניתן להסביר את המגע המשתקף במקרא עם ספרות החכמה המצרית המאוחרת, הדמוטית, שחוברה במאות האחרונות לפסה"נ . אמנם ברור שכל דעה המתייחסת לתקופה ולדרך של השפעת החכמה המצרית על המקראית אינה חורגת מגדר השערה ; עם זאת אין ספק שהחכמה המצרית הקדומה הותירה את רישומה במקרא . שאלה אחרת, שהעלינו בתחילת דברינו — זהות המושב בחיים...  To the book