ד. תורת הגמול

18 מבוא באנשים הכפופים לו תלויים כבודו, זכרו ושמו הטוב של הפקיד ( פתחחתפ, פתגמים 14 , 20 , 22 , 23 , 34 , 35 ואפילוג חלקים 2 ו- 5 ; למריכארע 39 – 40 ופסקאות 8 ו- 11 ; אֿמנמאֿפת, מבוא 1 , 12 ; בתים 8 , 10 , 13 ) ; וכן הענקת אהבה והערכה ( לכאגמני 1 , 1 – 2 , 11 – 12 ; למריכארע 138 – 143 ; הוראת נאמנות, בית 13 ; אני 19 , 16 – 20 , 3 ) . חלקו של האל בקביעת גורלו של אדם לטוב ולרע, בהתאם למעשיו, הוא כמובן מכריע . לאורך כל המסורת החכמתית האל הוא הגומל בשכר ובעונש ; הוא המעניש ( לכאגמני 2 , 2 ; פתחחתפ, פתגם 12 ; למריכארע 110 ; אֿמנמאֿפת 5 , 17 ; 7 , 19 ; 13 , 9 ; 19 , 20 - 21 ) ; אבל הוא גם גומל טוב : מעניק רכוש ומזון ( פתחחתפ, פתגמים 26 ו- 30 ; אֿמנמאֿפת, בתים 6 ו- 7 ) ומקדם את הקריירה ( פתחחתפ, פתגם 13 ; למריכארע 115 ; אֿמנמאֿפת 13 , 18 ) . מימוש תורת הגמול על ידי האל איננו מצומצם לחיים בעולם הזה ; הוא מקיף גם את העולם הבא . בהוראות הקדומות שולט המוטו של "מעשה ותוצאה", המתקיים גם לאחר מותו של האדם . דוגמה מובהקת להכרה זו הוא הקטע הבא בהוראה למריכארע, העוסק במשפט המתים בעולם הבא : 61 השופטים,...  To the book