ב. אשת לוט כתמרור אזהרה

מסע בין זיכרון הבית לפחד המלח 215 אישה מסוכנת . היא מפתה מאוד להביט אליה" . פעמים רבות הרגשתי שאיני רשאית להקשות ולבקש מהמשתתפים הסבר לאיסור, וכן שכאשר הם מדברים על אשת לוט המסוכנת, המפתה אותם להביט אל האסור — הם מדברים אולי גם עליי . כמה פעמים נשמע המשפט המוכר : "אם אביט אל האחור אולי אראה דברים שיקפיאו אותי", "אהיה כאבן", "אהיה לנציב מלח . . . " האיסור להביט לאחור, שהוטל על משפחתו של לוט, טומן בחובו שני איסורים עיקריים : האיסור לדעת מה שנועד להיות בלתי ידוע, והאיסור לשוב אל מה שהיה — במקום להתקדם . במובן זה תפקידו של האיסור הוא לשמר את המחיצה שבין האלוהי לאנושי וכמו כן לשמר את המחיצה בין המחיה לממית — הן מבחינת הראייה, שכמוה כהצצה פוגעת ( מלשון "הציץ ונפגע" ) , והן מבחינת סיכון המוות הכרוך בעיכוב ההליכה-הבריחה . ההתייחסות לאשת לוט ולמבטה לאחור האסור העידה שוב ושוב על הדיאלקטיקה שבין התשוקה להביט אליה ואל ה"אחור" ובין האימה ואי-הרצון להביט, כדברי שמעון זנדבנק : "רצון עז להציץ לאמת האחרונה, ופסימיזם עז לא פחות ביחס לכושרו של האדם להציץ ולהמשיך לחיות" ( זנדבנק, טרם פורסם, עמ' 11 ) . במה...  To the book