על הפער בין רעיון התבונה לבין חיים לפי התבונה

הפילוסופיה של התבונה והרציונל 167 הם עצמם לא הצליחו לעשות כן במקרים רבים ? במילים אחרות, אם בארזים הפילוסופיים נפלה שלהבת, מה נאמר אנו, אזובי הקיר חובבי הפילוסופיה ( במקרה הטוב ) ? הפער הגדול ביותר שהעלה נח הררי מופיע אולי בעיקר בסוגיית התבונה והרציונל . נניח שהבנו את הפילוסופיה הזאת, והבנו את התועלות שלה, האם נוכל להחליט לנהוג לפיה ? לחיות בתבונה, פשוט כך, בלחיצת כפתור ? עוד לעניין הפער בין הפילוסופיה להנגשה ולאימוץ שלה אצל כולנו, יש להבחין לדעתי שוב בין הפילוסופיה האנליטית-המערבית, זו של מגדל השן, הקשה מאוד להבנה, לבין הפילוסופיה הקלאסית . הראשונה כלל אינה פונה לקהל הרחב, והיא מדברת את עצמה בינה לבין עצמה . והשנייה, הקלאסית, כיוונה בדיוק לציבור, בכיכרות ובשדרות עמודים, מתוך מטרה להקל את החיים של אנשים ולהביא אושר לבני האדם . כך גם הפילוסופיות ההודיות והאסיאתיות — כפי שתיאר גם מרינוף . אם כן, לפילוסופיות אלה יש לפחות את הכוונה והתכלית, אך האם גם את היכולת להביא אותנו לכדי יישום ואימוץ הרעיונות שלהן לחיים ? כאן בדיוק נכנס היועץ הפילוסופי, על הפער הזה בדיוק מטרתו לגשר . אבל לא הוא העיקר...  To the book