|
|
הפילוסופיה של אהבה ורגשות אחרים 153 שלנו לדעת להיות אוהבים, כמצב תודעתי . האומנות שלנו, ההכשרה העצמית וההתמקצעות שלנו בלהיות אוהבים צריכה להיות במוקד, ולא השאלה היכן הוא מושא האהבה החסר או הנכון בשבילנו . אותו מושא יבוא, לאחר שנהיה בתודעה ויכולת להיות אוהבים . וגם אם הוא בא בטרם רכשנו מיומנות שכזאת, יש סיכויים לא מעטים שנאבד אותו, שנחמיץ את האהבה הנכונה הזאת, ולא נדע כיצד לשמור עליה . כלומר, לפי פרום הבעיה היא אינה בעיית היותנו נאהבים, הבעיה העיקרית והמוקדמת יותר היא בעיית היותנו אוהבים . אף שהיכולת שלנו להיות אוהבים היא דבר נלמד, רבים מאיתנו משאירים אותה ליד המקרה, לגורל או לאינטואיציה שלנו . ומאחר שהאהבה מכזיבה כה רבים, פעמים כה רבות, תמוה הדבר בעיני פרום, שאין איש קם ומעמיק בשאלה מה מוביל לכישלון הזה . רובנו איננו מזהים זאת כרכישת יכולת ומיומנות, שעלינו לטפח ולעמול עליה . בדיוק כפי שהיינו נוהגים אם היינו רוצים ללמוד מוזיקה, ציור או גם רפואה והנדסה . בדומה ליחסי אני - הלז הבובריאניים שהזכרנו, נוכל למצוא אצל פרום מושג שיש לו חוט מקשר מסוים לכך : מושג האיחוד הסימביוטי . מדובר בהבחנה מע...
To the book |
|
|