הכרה והערכה מאחרים — האם זה חשוב באמת?

92 פרק שלישי כל שהנו יפה באופן מסוים, יפה מכוחו שלו ודי לו בעצמו, מבלי שיחשיב את השבח כחלק ממנו . הן בכל מקרה לא יהפוך מושא השבח לטוב או רע יותר בשל כך . זאת אומר אף באשר לדברים הנחשבים יפים על פי הדעה הרווחת, דהיינו חומרי גלם ויצירות אמנות ואומנות . אמת, היפה מטבעו כלום זקוק הוא לדבר מה ? [ . . . ] מי מאלה הופך יפה כי ישובח, או לחלופין נִשחת כי ימצאו בו אשם ? ( אורליוס, ,2012 עמ' 55 ) . גם אורליוס לא יתכחש לכך שמחמאות נעימות לנו, ודברי גנאי אינם משאת נפשו של איש . אך הוא מבקש לצמצם את ההשפעה של אלה, באמצעות התזכורת לכך שהדבר עצמו מנותק מדברי השבח או הגנאי, והוא טוב או לא טוב בפני עצמו . המטרה היא שלא להתבשם יתר על המידה מדברי שבח, ולא להתרשם יתר על המידה מדברי גנאי . אורליוס גם מוסיף ומראה שהעוצמה שנחוש מול הכרה והערכה ( חיובית או שלילית ) , טמונה בעמדה של כל אחד לגבי השאלה היכן מצויה טובתו . יש אשר עבורם ההנאה והתחושה הטובה שלהם מספקות את טובתם העיקרית ; יש אלה המבקשים את הערכת הזולת, ובזולת תלוי הסיפוק והאושר שלהם ; ואחרים רואים במעשיהם ובמקור הסמכות הפנימית שלהם את טובתם ובסופו של ...  To the book