משהו על עלבון ועל נזק

44 פרק ראשון בתל אביב ) . ללא ספק נגרם לאותו אדם נזק ממשי . גם התחושה במצב זה היא לבטח נוראית . אך הנזק הוא כמובן גופני, בעוד שהתחושה הרגשית היא הכרתית . תחושת העלבון היא אצלנו במחשבה בסופו של דבר . העלבון מבחינתנו כאן, כולל את כל ספקטרום החוויה הרגשית במקרה זה : תחושת כעס, חוסר מזל, פחד, אשמה, קורבנוּת וכולי . כאשר נגרם לי נזק פיזי, איני יכול לבחור אם יש לי נזק או שדבר לא קרה . איני שותף לכך, הרי הנזק הפיזי כבר נגרם . לעומת זאת, לעלבון אני שותף . אני בוחר לתפוס את האירוע כעלבון . ההפרדה במחשבה שלנו — בין הנזק הפיזי לבין תחושת העלבון — יכולה להיות חיובית עבורנו . היא תוביל אותנו לקבלת אחריות על תחושת העלבון . נגלה, לעיתים באופן מוזר למדי, שנוכל אפילו לאיין את העלבון . נוכל להישאר רק עם הנזק עצמו, ולטפל בו ; מבלי להוסיף עליו את משקל הנפש שבחרה לפני כן באופן כמעט אוטומטי לחוש עלבון . לבטח לא קל לבצע זאת כמו שקל לכתוב את הדברים, אך יש לפחות לנסות . וגם הצלחה חלקית או לפרקים, תהיה בכל זאת הצלחה . את ההבחנה של אורליוס בין עלבון לנזק חידש ג'ון סטיוארט מיל ( Mill, John Stuart ) . לא כאן המקום...  To the book