קריאה בחנוך לוין על פי ביון

292 משה לנדאו במחזה ייסורי איוב מוצגת גרסתו המקורית והמיוחדת של לוין לסיפור התנכ"י . הצופים עדים למסלול ההתדרדרות המהיר שעובר איוב : מאדם עשיר, עתיר נכסים ובעל משפחה גדולה, המרוצה ממצבו, דרך מסכת האסונות שהוא נאלץ לחוות — מות ילדיו, אובדן רכושו הרב, סבלו הגופני והנפשי — וכלה בייסורי הגירוד בעור והאובדן המוחלט של צלם אנוש . לוין לא חוסך מהצופה את התהליך האכזרי ששיאו בעינויים שאיוב עובר בסוף המחזה מידי הקצין הרומי המתעלל בו . הסיבה לעינויים נעוצה בכך שבאותה נקודת זמן איוב טוען שהוא מאמין באלוהים, ובכך עובר על האיסור החמור של הקיסר ברומא, שהכריז על עצמו כאלוהים . במרבית המחזה, בגלל הפגיעות והאובדנים שעבר, עמדתו העקבית של איוב היא שאין אלוהים, ונראה שדבקותו בעמדה השוללת את קיומו של אלוהים משמרת את חירותה של הנפש . כך, למרות הייסורים הקשים, הנפש אולי אינה מושמדת בד בבד עם החולי הפיזי של הגוף וסבלו מן העינוי המשפיל . השאלה האם זו התרסה בלבד מצד איוב או שיש כאן עימות ממשי עם רעיון האלוהות, נשארת פתוחה . איוב לכוד במכות שניתכות עליו ללא מוצא, והעינויים הפיזיים נמשכים עד לגסיסתו ולמותו . האופן ...  To the book