חיילות במרחבי לחימה נאבקות לשוויון: שוליות מגדרית ו'לגיטימציה משתמעת' לאלימות צבאית

100 עדנה לומסקי-פדר ואורנה ששון-לוי המגדרי של הצבא כסוגיה מרכזית מפרספקטיבה של צדק והוגנות . הן מתגייסות לשירות קרבי מתוך מאבקן לשוויון מגדרי, דרך מימוש אתוס הלוחם, המגלם את אידיאל האזרח הראוי . הן תופסות את ההשתתפות באלימות הצבאית כאמצעי מובן מאליו ולגיטימי כדי להשיג שוויון מגדרי . ומכאן, שהלגיטימציה שהלוחמות נותנות לאלימות היא במידה רבה תוצר לוואי של מאבקן להכרה מגדרית, ולכן אנו מכנות אותה 'לגיטימציה משתמעת' . בהתמודדות שלהן עם המציאות הצבאית של אפליה והדרה, החיילות משתמשות בארבע סכמות מגדריות מארגז הכלים הפרשני שברשותן : ( 1 ) אסירות תודה על הזכות לשרת ; ( 2 ) הידמות לגברים ; ( 3 ) הדגשת שוויון-ערך מקצועי ; ( 4 ) הדגשת הנשיות . כל אחת מהסכמות מלמדת על ניסיונות של החיילות להצדיק את ההזדמנות שניתנה להן לחצות את הקווים המגדריים, להיות ראויות לכך . עם זאת, במאמץ שלהן להדוף את הפחתות הערך הן אינן מוותרות על אתוס הלוחם כיעד נכסף . הנכונות, ולעיתים אף הלהיטות, להשתתף באלימות הצבאית היא הדרך שלהן לקבל אישור שהן ראויות להתקרב לליבה הצבאית . אם כך, מהתביעה לשוויון מגדרי משתמעת, באופן עקיף, לג...  To the book