"חיי ויליאם גריימס, העבד הנמלט"

276 פרק שמיני את בנט מפשיט את ג'יימס ללא חולצה ומלקה את גבו החשוף כאילו הוא כורת עץ . חשבתי על הגורל הצפוי לי . יום אחד הייתי חולה ולא יצאתי לחרישה . בנט הגיע לקחת אותי ואמר שאם לא אבוא הוא ילקה אותי . לקחתי מקל ואמרתי לו שאם ישים עליי יד, אני אכה אותו ; וצעדתי לקראתו, נועז כמו אריה . אבל הוא ידע שאני חי בעוני כזה שאין לי הרבה כוח . וכשראיתי שהוא לא פוחד, אלא נתון בהתקף של זעם, הרמתי רגליים וברחתי . אבל הוא תפס אותי וגרר אותי למגורי הכושים וקרא לשניים לבוא משם ולעזור לו . בזמן שהם קשרו אותי, נתתי בבנט נגיחה אחת עם הראש . החטאתי אותו, אבל הוא הכה אותי באַלה ומוטט אותי, נטול יכולת דיבור . דיממתי דימום מהיר מאוד מהפה ומהאף . הייתי אז חלש כל כך שבקושי יכולתי לעמוד . לכן ויתרתי ואמרתי למשגיח שהוא יכול להלקות אותי כמה שהוא רוצה, אבל אם לא ילקה אותי למוות, הוא ישתה על זה כוס של צער . אחרי שקשרו אותי, ג'יימס הביא את המקלות, ואני דיברתי באומץ ואמרתי למשגיח : אולי תביא משהו יותר חזק ? תלקה אותי עד שהנשמה שלך תבוא על סיפוקה, אבל אני אזכור כל מקל . הוא התחיל להלקות, ואני ספרתי בקול כל מכה . אחרי ש...  To the book