חוק ההסתה

150 פרק רביעי בחירות הפרט, ובפרט בחופש הביטוי המוגן בתיקון הראשון לחוקה . " החלטות וירג'יניה וקנטקי " ( ראו בהמשך ) , שביטאו את התנגדותם המוחלטת של מדיסון וג'פרסון לחוקי הזרים וההסתה, לשורה של משפטים מתוקשרים, רובם נגד עורכי עיתונים ופובליציסטים תומכי ג'פרסון ( כעשרה מתוכם הורשעו וקיבלו תקופות מאסר קצרות וקנסות ) , הפכו את חוק ההסתה לסוגיה פוליטית בוערת . משפט ההסתה המפורסם ביותר היה של ג'יימס קאלנדר, עיתונאי "צהוב" ( בתקופה שלפני המצאת המושג ) שהתמחה בשערוריות פוליטיות ( ראו "הנשיא עושה זאת שוב", בפרק השמיני ) ויצא בסדרת מאמרים כנגד אדמס וממשלו, שבהם כינה את הנשיא "פדנט דוחה, צבוע, גס ועריץ חסר מצפון" . קאלנדר הורשע באמצעות חוקי הזרים וההסתה ונכלא, אך המשיך לפרסם מאמרים פרובוקטיביים מתוך תא הכלא ( כולל טקסט שכותרתו "עוד הסתה" ) . בסופו של יום, חוקי הזרים וההסתה היו לחרב פיפיות שגרמה לאדמס ולמפלגה הפדרליסטית נזק פוליטי אדיר וסייעו לג'פרסון לזכות בבחירות של שנת ,1800 שלאחריהן שאר המורשעים בהסתה זכו בחנינה נשיאותית . * * * [ . . . ] מחוקקים בזאת : סעיף 1 . היה ואנשים יַחְבּרו יחדיו שלא כ...  To the book