פרק שישי: לכעוס על שלושת האבות

134 פרק שישי האינטלקטואל הסורי יאסין אל-חאג' צאלח בחר להגדיר זאת כך : מאבק תרבותי שאמור להשיב את ההומניות לשלושה שחקנים פוליטיים שהפכו ליצורים בלתי אנושיים או למפלצות : מפלצת העריצות, המפלצת האסלאמית 9 והמפלצת המערבית . המתקוממים דמיינו לעצמם מערכת יחסים אחרת בינם ובין הריבון המזדקן והבלתי רלוונטי במשפחה ובמדינה . הם כעסו על הכניעוּת שנכפתה עליהם ; על היעדר אוטונומיה וקשב לצורכיהם החומריים והרגשיים ; על היעדר כבוד לערכים של דמוקרטיה, חירות וצדק חברתי, ובעיקר על הצבת טובת האבות השלטוניים לפני טובת האומה . הם רצו לשחרר את עצמם מהצנזורה השלטונית ומהצנזורה העצמית, ולהשיב לעצמם את הכבוד שניטל מהם . 10 הכעס פעל כמנגנון מתווך בין פחד לאומץ, בין העולם הרגשי הפנימי ובין העולם הפוליטי החיצוני . הוא היה המחט במצפן שהצביעה על השלב שאליו הגיע הקונפליקט, ועל מידת אי-שביעות הרצון ביחסי הגומלין בין השליט 11 בכעס הייתה גלומה תקווה שיהיה לבני עמו ובין האינדיבידואל לקולקטיב . אפשר לתקן את התנהגות השליט או לנטרל אותה כדי לשוב למצב הרגשי הנורמלי, אולם כאשר סירב השליט להתנהג כראשון בין שווים, והתעקש להמשיך ...  To the book