על הודו ו"צורת הייצור האסיאתית"

] 115 [ ל ונדון : מעונ י מר וד לקיום של בן המעמד הבינוני מרקס הרבה לצטט את ברנייה ושילב את ההשקפות הללו בפילוסופיה רחבה יותר של ההיסטוריה המקצה תפקיד דיאלקטי ייחודי, כלכלי ופוליטי לאימפריאליזם האירופי . בשני המאמרים על הודו הוסיף מרקס ממד חברתי-כלכלי למה שהוגים קודמים כינו אופיין הסטטי והבלתי משתנה של החברות האסיאתיות . לדברי מרקס, כל צורות החברה האחרות — חברות בעלי העבדים, החברות הפאודליות והקפיטליסטיות — נושאות בחובן דינמיקה כלכלית וחברתית של שינוי משל עצמן, אך אופייה הסטטי של החברה ההודית מונע זאת ממנה . הוא אפילו מרחיק לכת עד כדי הצהרה כי "החברה ההודית אין לה בכלל היסטוריה, על כל פנים לא היסטוריה נודעת . מה שאנו מכנים ההיסטוריה של אותה חברה אינה אלא היסטוריה של פולשים, שבאו בזה אחר זה, והצליחו להקים ממלכות על בסיס סבילותה של אותה חברה נוקשה, שלא הראתה כל התנגדות" ( שם, עמ' 244 ) . לדברי מרקס, כבר ברנייה עמד על הסיבה לצביונה הבלתי משתנה של הודו — ושל החברה האסיאתית בכללה : "היעדר קניין קרקעי פרטי" . הצורך לשלוט במקורות המים בעמקי נהרות רחבים יוצר את טבעו הייחודי של "אופן הייצור האסי...  To the book