גימנסיה "הרצליה"

15 הציוני במסגרת סיוע ליישוב היהודי בארץ ישראל ) שהיתה אז תחת השלטון העות ' מאני ( . הוריו של צבי הצליחו לרשום את הבן לקבוצה . מחנך מנוסה בשם דוּשְמַן היה אמור להשגיח על הילדים . ביומן הזיכרונות המאוחר שלו ) 1957 - 1969 ( מתאר אבי כיצד הוא 5 מגיעים לאודיסה , משם היתה האנייה אמורה להפליג לארץואמו ישראל . לפני ההפלגה הם ביקרו את ביאליק וצבי זכר כל חייו את לחיצת ידו החזקה . היא הפכה בעיני הנער לברכה בלתי-נשכחת ולסמל בעל משמעות רמה ביותר . במזוודה שארזה אמו בדאגה רבה , גילה צבי חפצים מיותרים רבים , כגון מעיל חורף . בתור דמי כיס הוא קיבל רובל אחד וצֻוָּה לשמור על הסכום העצום הזה מפני גנבי רחוב באודיסה . שם האנייה היה " ירושלים ", היא היתה קטנה וישנה למדי . בדרכה היא עגנה בקונסטנטינופול ) איסטנבול ( ובנמלים גדולים אחרים . המסע עשה רושם רב על הנער . בסתיו 1913 הגיעה " ירושלים " לחוף יפו העתיקה . זיכרון על האירוע מופיע בספרו " הסיפור שלא נגמר " : 6 היה " זו לו הפעם הראשונה לנסוע במסילת-הברזל , כל שכן באנייה . שואל כמו בחלום . הוא נוסע עם אביו לאודיסה . הם משתכנים במלון " רוסיה " ואוכלים במסעדת...  To the book