נספח: קטעים מתוך מכתב אל שלמה כנרתי

335 אנחנו ירדנו מההר ופרחים לנו . הם מושכים את העין . פרחים בל תתן למי שהוא . זה חילול הקדוש . פרחים תן רק לה, לשולטת באהבתך ובתאוותך . ואם יש לפעמים וגאווה בלבך ואתה לא תיגש לה, מפני שאינך רוצה להשפיל את עצמך — אז תשליך את הפרחים תחת רגליה . מפני שהיא אז בת מלך — לה לצעוד על פרחים . אתה זוכר את "שולמית" של קופרין ? אם תשליך את הפרחים — סמל לאהבה ובוז . . . . . . בשבת לא בא ויצמן וגם לא ביום הראשון . וליום הראשון יצאנו לעבודה חדשה . כשלושים איש . ערב ט"ו בשבט — ראש השנה לאילנות . יש מנהג בארצנו החביבה — ביום חמישה-עשר בשבט באים ילדים, ילדי ישראל, לחורשות שבסביבתם ונוטעים עצים ביום זה . והייתה לנו עבודה . צריך היה לחפור כאלפיים בורות בשביל אקליפטוסים שלמחר יטעו הילדים שיבואו אלינו מהסביבה . לחורשה שאצלנו מוסיפים עוד כאלפיים עץ . החורש ייקרא על שם טרומפלדור . לחורשה נטעו שדרה של ברושים, שתהיה נהדרה, כהמשך של שדרת צ'לינוב . [ . . . ] הערב היה יפה ונהדר היה הלילה . הלבנה מאירה על הכנרת ועל ההרים וסלעים שמסובבים את "ואדי חמאם" . בא אויטה [ אוטו ] . נודע שוויצמן ומונד ובתו הולכים אלינו . ובא...  To the book