42 ראובן שהם הטור הראשון בשלוש הסטרופות הראשונות מדגיש אף הוא את התיבה בית " ר כשהוא חורז את " בית " ר " עם " הדר " ו " תגר " . באופן זה ניתן לתבנת את המשמעות הבאה : " ביתר " היא תנועת " הדר " שקוראת " תגר " . הסטרופה הרביעית , החותמת , מעצימה את ARזֶרֶחָה כחרז דומיננטי : בֵּיתָר , עָפָר , אַכְזָר , הַדָּר , בֶּן שַׂר , נֶעֶטָר , תָּגָר , מֵצָר , אֵין דָּבָר , הַנִּסְתָּר , הָהָר . חריזה זו מהדהדת ומחזקת את התיבה " ביתר " לאורך כל הטקסט . החרז הזה משולב לסירוגין בחרזים מלעיליים , בעלי ארשת רכה יותר : EZA ) יֶזַע , גֶּזַע ( ובעיקר EEלע ) יוֹדֶפֶת , הֵלֶךְ , מֶלֶךְ , סֵתֶר , כֶּתֶר , תֵּרֶד , מֶרֶד , רֶפֶשׁ , נֶפֶשׁ ( . מבחינה סמנטית , מילים חורזות אלה הן בעלות מטען ריגושי מועצם . אמצעים ריתמיים אלה מעמידים עצמם לשירותוֹולהעצמתו של אתוס לאומי הרואי , מגייס , כמקובל בסוגה . הדובר אמנם אינו נוקט בגוף ראשון רבים , אלא 31 אך הדברים מושמעים בטון סמכותי , של מפקד עליון , שאיןבגוף ראשון יחיד , לערער על סמכותו . הדובר מציג עצמו כנציגה של מורשת לאומית הרואית , שמדגישה היטב-היטב את העובדה שהיא אנט...
To the book