פרק חמישה–עשר: עש

265 ראיתי עש שאוכל את בגדי המלך . ( בבא מציעא עח, ע״ב, בתרגום ) שביב של קדרוּת יצא בתוך הסתום שבסתום, מסוד אין – סוף, אֵד בתוך גולם [ . . . ] , “זֹהַר״, שזָרע זֶרע לכבודו כזרע [ של זַחַל טוואי ] המשי, הארגמן הטוב, המתכסה בִּפְנִים ועושה לעצמו היכל, שהוא לו לתהילה ותועלת לכּל . ( פתיחת ספר הזוהר ח״א, טו, ע״א, בתרגום ) 231 עש בראש ית פרפראים הם רק סדרה אחת של חרקים בעלי גלגול מלא, אך בדמיון האנושי ( המשונה ) יש זיקה כמעט בלעדית בין גלגול לבין פרפר . מאז ומתמיד הפרפרים משכו את תשומת הלב האנושית, בייחוד הססגוניים שבהם, שכן פריצתם בשלל צבעים מתוך הגולם נתפסת כפלא . המוטו לפרק מתוך פתיחת ספר הזוהר , 232 המוקדשת לתיאור ראשית האלוהות, מדמה את תהליך בריאת האל כ״זרע״ שמתכסה בתוך עצמו “ועושה ל ע צ מ ו היכל״ . ההיכל הוא הגולם, ובלשון הזוהר : “היכל זה נקרא אלוהים״ . אלוהים בונה את היכלו לעצמו, מתכנס בתוכו ויוצא ממנו, ממש כמו עש . האלוהות מתחילה כ״אד״, מעין נשמה היולית הנתונה “בתוך ג ולם ״ . אפשר לחוש בפליאת הכותב לא רק מן האלוהות אלא 266 עולם קטן גם מהגולם ומהעש . הייתי מהמר שהתובנה והדימוי על ראשי...  To the book