|
|
31 שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד . ( יונה ד, י ) יש יצורים שקשה שלא לראות בהם סמל . גסטון בשלאר אמר : “התודעה רואה שוב ושוב אובייקטים . הנשמה לעומתה מוצאת בתוך אובייקט אחד את הקן של העצום״ . 33 בַּרְיוֹם אינו אובייקט אלא יצור חי, אבל דבריו של בשלאר תקפים : תודעת היומיום שלנו מבחינה בדברים ומפרידה ביניהם ; אנו מעיפים מבט בעץ או בחרק או בירח והתודעה אומרת, שוב ושוב : “זָרִים״ . זרים ביחס לתודעה וזרים זה לזה . מבט מתוך עין הנשמה חש את הקשר הסמוי בין דברים ויצורים, קשר שמרחק פיזי ( הירח ) ושוני ביולוגי ( החרק, העץ ) לא מעלימים . הוא מבט שיכול להביא לקִרבה ולכן לפעמים גם לכתיבה על עץ, חרק או ירח . מבּחינת התודעה הירח רחוק ולכן היא הוגה טיל כדי להגיע אליו ; מבחינת הנשמה הירח נוגע בעינינו, מאיר את לִבֵּנוּ, מַכָּר . בַּרְיוֹם . כבר שמו העברי מקפל בחובו את הסמליות, וליתר דיוק, את התחושה העצומה, הטרגית אפילו, של הזמן המקופל ב״קן״ של גוף החרק : בַּרְיוֹם . בן יום . הוא קרוי כך מפני שזמנו קצר . בתמונה אפשר לראות נקבה של בריום בשלב חיים ייחודי : שלב שבו היא טרום – בוגרת, דהיינו כבר לא ...
To the book |
|
|