|
|
140 יורם גלי תודעה כזו, שמבוססת על משחק סכום אפס, שאומר שהמשאבים בעולם מוגבלים תמיד, מצמצמת אפשרויות . המקרה הבא ממחיש איך זה נראה כשמאמינים בתפיסה הזאת . האירוע הזה התרחש במשפחתי עם כל אחת משתי בנותיי האהובות : נכנסתי לחדר וראיתי אותה ( כאמור, פעם הייתה זו הילה ובפעם אחרת − נויה, אחותה ) עומדת מול ארון הבגדים, כשהדלתות פתוחות לרווחה . "מה העניינים ? " שאלתי בהתעניינות . היא סרקה את כל המדפים מלמעלה עד למטה ושוב למעלה, מתבוננת בכל הבגדים הנקיים שהיו מקופלים ומסודרים יפה לפי סוג הבגד והצבעים שלו . "תראה מה זה," היא אמרה בקול עצוב, "אין לי מה ללבוש ! " הקול היה אותנטי וכואב . עבורי זה היה פרדוקס מאתגר . "תגידי לי, את מסתכלת על שפע של פרטי לבוש, כולם יפים, נקיים, חדשים יחסית ומתאימים מספיק לטרנד הקיים כיום באופנה, ואת אומרת שאין לך מה ללבוש ? ! " אם חשבתי שבכך אצליח לערער על התפיסה ולהכניס אותה למפגש אחר עם המציאות, הבהיר לי המבט שלה שכרגע זה לא הזמן לבלבל אותה עם עובדות . המיקוד במה שאין נראה כברירת מחדל אנושית, מעין מנגנון אוטומטי שאליו כל אחד נמשך . זו כמעט מיומנות-על שאנשים מפתחים, כא...
To the book |
|
|