|
|
186 | שיחות על מחקר איכותני הידיים מונפות אל על, מונחות על המותניים, שלובות על החזה וחוזר חלילה . הרגליים מורמות, משוכלות בזריזות, מנתרות . השחקנית ממשיכה בהקראה : באולם המואר הסבא משפולי מתחיל את התנועה בגרירת רגליים מסורבלת, כדי שלא ייחשד . אך עד מהרה הוא מתחיל לרקוד ומפליא לעשות . הפָּריץ לא עומד בקצב . על פניו מסתמנת אימה . הוא מורה לאסיר למהר ולרוץ לביתו . הריקוד, שהיה עד עתה מסוגנן ובעל צורה, יוצא משליטה . אני מנופפת בזרועותיי, מסתחררת, קופצת באקסטזה, קצרת נשימה . הקראת הסיפור מסתיימת . המוזיקה גוועת . אני עומדת על הבמה ומתנשמת . בגרון ניחר, אגב התנשפות, אני אומרת : "לא פשוט . . . אבא . . . להסתובב בעולם בעור הדוב שלך" . אני יוצאת, לבושה בעור הדוב של אבא . הכיסא נשאר . האורות כבים . במחקר שביצעתי במסגרת עבודת דוקטורט חקרתי את הקשר בין אבות רבנים אנשי ציבור בציונות הדתית, לבין בניהם ובנותיהם מנקודת מבטם של הבנים והבנות . חקרתי כיצד הקשר הפיזי עם האב, נוכחותו והיעדרו, מבנה הבית וגבולותיו והקו החינוכי שהתווה האב כוננו ועיצבו את מערכת היחסים וכן את תהליכי ההנחלה . המחקר היה איכותני ו...
To the book |
|
|