אמונתי: אמונה בעולם פוסטמודרני

לוחות ושברי לוחות | 408 | למעשה, לדעת רבי נחמן, לא רק שהאמונה היא שפה פרטית – היא כלל איננה שפה . זהו הקושי בהצגת האמונה . תמיד יישאר סרח עודף בלתי ממולל, מסתורין ואינטימיות שלא ניתן וגם לא ראוי לחשוף, שכן 2 איני מתעלם מהרובדחשיפה כזו היא הפרת האינטימיות של האמונה . הציבורי-פומבי של האמונה, מהיותה, בסופו של דבר, גם שפה ציבורית ; אולם הקולקטיביות של האמונה היא הצעד השני, לא הראשון . הקביעה כי האמונה היא שפה פרטית מנוגדת הן לעמדות רווחות בציבור הדתי-לאומי, הרואות את האמונה כקולקטיבית ( תפיסה הגורסת שרק היותי חלק מהאומה הישראלית מכונן את הקשר שלי לאלוקים ) , הן לעמדה רווחת בקרב הוגי דעות מודרנים כדוגמת ישעיהו ליבוביץ', המדגישה את הפן הנורמטיבי של היהדות . לפי האחרונים, 3 התורה היא מעין צו קטגורי המוטל על האדם . אינני מתעלם מפנים אלו של האמונה ; לא נולדנו לתוך חלל ריק ולא אנו יוצרים את עצמנו – כך בכל הקשר תרבותי, וכך, ובאופן חריף יותר, בכל הנוגע לאמונה . הברית היא ללא ספק הסתפחות לכלל, וממנו היא מקבלת את משמעותה . אך ההסתפחות כשלעצמה – ההחלטה מה לעשות ומה לא לעשות, במה להאמין ובמה לא להאמי...  To the book