אל מול אתגרי השעה

הדתל"ש נראה שתופעת החילון של ימינו אינה דומה למקבילתה משנים עברו . לא בכדי נוצר הכינוי החדש 'דתל"ש' והחליף את ה'חוזר בשאלה' של פעם . . . נראה שנכון להציג את הבעיה כבעיה חברתית, אך לא במובן של יחסים חברתיים, שיוך חברתי ואפשרויות חברתיות, אלא במובן של זהות עצמית . ניתן לומר שהציונות הדתית נקלעה לסתירות פנימיות היוצרות לא פעם קונפליקטים הדוחפים חלק מהנוער החוצה . אדם זונח את דתו לא כשהוא מאבד את אמונתו ש-, אלא כשהוא מאבד את אמונו ב- . יש בדת הבטחה והיא אף נוטעת תקווה, ועל כן איבוד האמון בהבטחה ובתקווה שהדת מעניקה הנו איבוד הקשר הדתי . . . ובאמת, סבור אני שהבעיה איננה בנוער, בדור הדתל"שים, אלא בבני דורי – דור ההורים . לא ממש הצלחנו לכונן בתוך הציונות-הדתית דתיות ציונית משמעותית, רלוונטית .  To the book