להשאיר את הדלת פתוחה?

יאיר אלדן 194 פרדוקסלית . ניסוחו של התלמוד הבבלי לשאלת " על מה מנדין " ) ברכות דף יט , עמוד א ( מלמד על המורכבות הזאת — נידוי יכול להצליח רק אם למנודה אין קהילה אלטרנטיבית ורק אם המנודה מקבל על עצמו את כלליה של הקהילה שבה הוא חבר . הנידוי , שאמור להגביל את חברותו של המנודה בקהילה מאשש , בעצם הפעלתו , חברות זו . זו הסיבה אולי שאוריאל דה קוסטה , שנודה על ידי הקהילה היהודית באמסטרדם במאה ה – 17 אך לא קיבל על עצמו את סמכות הקהילה במשך שנים , מתבצע כלפיו מעין טקס נידוי דווקא באותה נקודת זמן שבה הוא מחליט לחזור אל תוך הקהילה כחבר בה . רק בנקודת זמן זו , שבה הוא מכפיף את עצמו למרוּת הקהילה , יכולה הקהילה לכפות עליו טקס נידוי . להבדיל , הנחת היסוד אשר למנודה בספרות חז " ל היא שהוא כפוף כל הזמן לכללים של הקהילה ולמרותה ולכן הוא נוהג על פי מנהגי הנידוי הנכפים עליו . הרחקת המנודה מתבצעת בשלושה מישורים — איסור התספורת או חובת עטיפת הראש באים על מנת לתייג את המנודה מרחוק , והופעתו החיצונית של המנודה מפחיתה משמעותית את כוחו החברתי . כך גם הקפת הר הבית משמאל — הקפה זו מסמנת את המנודה כגורם חברתי בעיית...  To the book