התצלום

חובב רשלבך 112 תפיסת חלקיו ( . כך שאם המאפיין הקולנועי האותנטי אינו למעשה "התנועה", אלא במשמעות השלישית, אזי נראה שהיא המהות המאפשרת שינוי אצל הצופה . ייתכן שהמצב המיוחד של התצלום — כיחידה אטומית של הסרט, שאיננה מתממשת לעצמה אך בה בעת איננה נבלעת במשֶ הקולנועי — הוא המצב הייחודי שבארת מזהה כרגע השינוי הרדיקלי ; זו אותה נקודה "התלויה על בלימה" שאליה מתייחס רעיון המשמעות השלישית . ברם, מרגע שמבקשים להתייחס אל התצלום כפרט אטומי של סרט, יש לבודד אותו . או אז, באופן מידי, הוא מתפקד כתצלום בודד לכל דבר . כתצלום שכזה, הוא פתוח לכל שיח רלוונטי, שכן מרכיביו הפנימיים נושאי משמעות כשלעצמם, 213 קל וחומר בזיקתם למכלול הקומפוזיציוני . אם כך, לפי בארת, ה"תנועה", הנחשבת למהות הסרט, אינה תנועת הדימויים המעניקה לסרט את זרימת ה"חיים" ) כאשליה ( . זו הדינמיות המכוּננת בזכות המשמעות השלישית . "המשמעות הבלתי מנוסחת היא כמעט ליבת הדינמו של גילוי דרך שינוי – צורה / 214 בארת מבין שעצם השינוי תובע ממנו תיאוריה שינוי – איכות" . שתתייחס לתצלום . מבחינתו, אפשר שנקודות מוצא לתיאוריה שכזו תהיינה : ) א ( ברוח החדשנות...  To the book