3. 'הסיבה הפרימורדיאלית לתרבות'

מין והדחקה בחברה הפראית 91 של הארוחה המשותפת הטקסית . על שתי ההיפותזות האלה הוסיף פרויד אחת משלו : הזדהותו של האדם עם הטוטם היא תכונה מנטלית משותפת לילדים, לפרימיטיביים ולנוירוטיים, ומבוססת על הנטייה לזהות את האב עם איזו חיה לא נעימה . בהקשר הזה אנו מתעניינים קודם כול בצד הסוציולוגי של התיאוריה ואצטט במלואו את הקטע מדרווין שעליו בנויה התיאוריה של פרויד . אומר דרווין : אכן נוכל להסיק ממה שידוע לנו על הקנאה אצל כל הזכרים ההולכים - על - ארבע, שרבים מהם חמושים בכלי נשק מיוחדים ללחום במתחריהם, שמגע מיני חסר הבחנה במצב הטבעי אינו סביר כלל . [ . . . ] אם נביט לפיכך הרחק לאחור בזרם הזמן ונשפוט על פי המנהגים החברתיים של האדם כפי שהוא קיים היום, ההשקפה הסבירה ביותר היא שהוא חי בהתחלה בקהילות קטנות, כל אחד עם אישה אחת, או עם כמה אם היה חזק, והגן עליהן בקנאות מפני כל הגברים האחרים . או שהוא לא היה חיה חברתית אבל חי עם כמה נשים כמו הגורילה ; שכן כל הילידים מסכימים שרק הזכר הבוגר נראה בחבורה ; כשהזכר הצעיר מתבגר נערכת תחרות על השליטה והחזק ביותר, לאחר שהרג או גירש את האחרים, מבסס את עצמו כראש הקהילה...  To the book