הערות שוליים ביקורתיות למאמר ׳מלך פרוסיה והרפורמה החברתית, מאת פרוסי פלוני׳

334 קרל מרקס כדוגמת גרמניה, את המצוקה החלקית באזורי התעשייה כעניין כללי, שלא לדבר על נזק לעולם התרבותי כולו . לאירוע זה יש לגבי הגרמנים אופי של מחסור מקומי במזון או במים . לכן רואה בכך המלך ליקוי מנהלי או מחסור במעשי צדקה . מסיבה זו - ומאחר שצבא מועט נדרש כדי לגבור על האורגים החלשים - הרי ודאי שהריסת המפעלים והמכונות לא גרמה למלך ולמשרדים הממשלתיים שום 'בהלה' . וכמובן, אפילו הרגש הדתי לא הכתיב את הוראת הקבינט : האחרונה היא ביטוי מפוכח מאוד של אָמנות המדינה הנוצרית ושל דוקטרינה שאינה מניחה לקשיים להיערם בפני המַרפא היחיד שלה - 'מזגו הטוב של לב נוצרי' . עוני ופשע הם שתי מצוקות קשות : מי יכול לרפאן ? המדינה ומשרדיה הממשלתיים ? לא ולא, אלא איחודם של כל הלבבות הנוצריים" . הפרוסי – לכאורה מכחיש את "בהלתו" של המלך, בין היתר משום שצבא מועט נדרש לגבור על האורגים החלשים . אם כן, במדינה שבה מסיבה הנחגגת עם לחם קלוי וקצף שמפניה ליברליים - אם להזכיר את המסיבה בדיסלדורף - יכולה להוליד הוראת קבינט 121 במדינה שבה לא נדרש ולו חייל אחד כדי להכניע את כמיהת מלכותית, כל הבורגנים הליברלים לחופש העיתונות ולח...  To the book