|
|
18 שלי אינגדאו-ונדה מניחים שטיחים ארוגים מצמחים והדלת הייתה פתוחה לכולם . ליד הבית היה מבנה נוסף ששימש מחסה לצאן ולבקר . התאורה בכפר הייתה טבעית : אור המדורה, השמש והירח . את המים היו שואבים מהנהר ומהמעיינות . היו אלה בדרך כלל הנשים, ובעיקר הילדות, שהביאו מים מהנהר בכד חרס שנשאו על גבן . את העצים להסקה נהגו לשאת על ראשן . את האוכל היו מבשלים באח ליד הבית . עקב היעדר אמצעי אחסון לאוכל כמו מקרר, לא נהגו לבשל כמות אוכל גדולה מזו שתספיק ליום או יומיים . כמו כן, נהוג היה לדאוג לאוכל ושתייה כדי לכבד את האורחים הצפויים והבלתי צפויים . בני הכפר היו ידועים כמכניסי אורחים, וקרובי משפחה שהגיעו לבקר התארחו כמה ימים גם ללא תיאום מוקדם . גם אנשים זרים, עוברי אורח שהלכו ברגל מכפר לכפר, היו לנים בכפר וממשיכים בדרכם למוחרת בבוקר . הארוחות היו מלוות פעמים רבות בשיכר ביתי העשוי מדגנים מותססים . הגישו אותו בכלי חרס שהוכנו על ידי הנשים . האוכל נשמר בסלים שהוכנו מצמחים ומקני סוף מקומיים, מיובשים ומסולסלים, שהנשים ארגו אותם בצבעים שונים . גם את הקפה ( בונה ) הכינו הנשים . הן רחצו וקלו את פולי הקפה וטחנו אותם...
To the book |
|
|